ילדים כבר מגיל היוולדם הם חסרי אונים. הם אינם יכולים לדאוג לצרכי הקיום שלהם ולכן נזקקים לעזרת הוריהם לפחות בעשור הראשון ותחילת העשור השני לחייהם. החוק העברי מכיר בצורך זה. לכן גם אם בני זוג לא חיו מעולם יחד, החוק קובע כי אחריות האב לספק את כל צרכי הקיום של ילדיו. תשלום מזונות הוא בגדר חובה, ולא בחירה עד שהילד מגיע לגיל 15, ולעיתים גם אחרי.
השם 'מזונות' נותן לעיתים אשלייה כי מדובר רק בקניית האוכל שהילד זקוק לו, אך בפועל מדובר בכל הצרכים ההכרחיים של הילד, ועל כך נרחיב בהמשך.
איך נקבע סכום מזונות הילדים?
בישראל קיימים שני בתי דין עיקריים, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. על פי החוק ההחלטה על סכום המזונות לילד או הילדים של בני הזוג נקבעת ראשית על בסיס החלטה בית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני בני הזוג הסכימו במשותף לתת לבית הדין הרבני לקבוע את הסכום.
הסכום נקבע על בסיס יכולת ההשתכרות של ההורים, ובהתאם לצרכים של כל ילד. ילד בעל צרכים מיוחדים עשוי להזדקק לסכום מזונות גבוה יותר, אם לצורך טיפולים רפואיים או אדם אחר שישגיח עליו, וכן ילדים בגיל צעיר יותר במרבית המקרים יזכו לסכום מזונות גבוה יותר.
מה הם בדיוק צרכים הכרחיים
הצרכים ההכרחיים של הילד על פי החוק אינם רק המזון שהוא אוכל. מדובר גם במימון של הוצאות על ביגוד והנעלה, על הוצאות הקשורות ללימודיו במוסדות חינוך או הוצאות הקשורות לטיפול על ידי מטפלת או מוסד מתאים כאשר מדובר בילדים בגיל רך, ואף חלק מהוצאות הדיור של הילד (באם מדובר בחיים בבית שלא נמצא בבעלות המשפחה).
מה השוני במזונות הילדים לפני ואחרי גיל 15?
החוק מפריד בין מזונות לילדים עד לגיל 15, ומזונות לילדים בוגרים יותר. עד גיל 15 האחריות על כל הוצאות הנובעות מצרכים הכרחיים של הילד חלות על האב. לאחר גיל 15 ועד גיל 18 ההוצאות חלות מ"דין צדקה". המזונות נקבעים על ידי שקלול של הכנסות שני ההורים, והמזונות נקבעים על סמך ההפרש ביניהם. כלומר אישה שעובשת ומשתכרת יותר מבעלה תקבל סכום מופחת, בעוד אישה המשכרת פחות מבעלה תקבל במרבית המקרים סכום מזונות ילדים גבוה יותר. לעיתים, על פי החלטת בית המשפט, תשלום המזונות אינו פוסק בגיל 18 והילד זכאי לסכום מופחת של מזונות בזמן השירות בצבא או הלימודים.
נכתב ע"י עו"ד רפי שדמי, למידע מקצועי נוסף בואו לקרוא את הבלוג של רפי שדמי.