אדם שלא ערך צוואה, או אדם שצוואתו התבטלה לאחר מותו מסיבה כלשהי, יחולק עזבונו בין קרוביו על פי דיני הירושה המפורטים בחוק הירושה. אם אדם מעוניין לחלק את עזבונו שלא בהתאם להסדר הקבוע בחוק הירושה עליו לערוך צוואה על-פי התנאים הקבועים בחוק הירושה. ככל שהצוואה מורכבת יותר ויש יותר נכסים לחלק, כך עלולים לצוץ סכסוכים, בייחוד אם אחד היורשים מגלה שהעזבון חולק באופן לא שווה. לעיתים מתגלה כי המנוח העדיף בן משפחה או מישהו זר על-פני בני המשפחה האחרים או אף הוריש הכל לעוזר הסיעודי שטיפל בו, או לידיד מקורב ובכך קיפח את קרוביו. תחושת קיפוח כשלעצמה אינה מהווה סיבה מספיק טובה להגשת התנגדות לקיום. אולם, לא קל לבטל צוואה שכן, הגישה בדין הישראלי היא כי "יש לכבד את רצון המת" ועל כן בתי המשפט לא יבטלו בנקל צוואה. לא קל לבטל צוואה וגישתו של בית המשפט היא כיבוד מצוות המת בדרך כלל אך לעתים מה שנחזה להיות רצונו של אדם אינו כך באמת ומכאן נגזרות העילות לביטול צוואה, כשהמבחן הניצב לעיני בית המשפט הוא השאלה אם מדובר ברצון המצווה באמת. בית המשפט אימץ בשנים האחרונות עקרונות משטח דיני החוזים בהם עשה שימוש רחב יותר בראיות חיצוניות כמכשיר להגיע אל חקר רצונו האמיתי של המצווה וכל זאת מתוך מטרה לממש באמת את רצונו האמיתי של המצווה. המבחן הוא מה היה רצונו האמיתי של המצווה. אם ליורש פוטנציאלי יש השגות על הצוואה והוא סבור כי המצווה הושפע, עליו לשכנע את בית המשפט כי בעת עריכת הצוואה, לא היה למצווה רצון עצמאי ואמיתי משלו. אם לדוגמא נושלו ילדיו של הנפטר מהצוואה לטובת אדם שטיפל בנפטר בערוב ימיו, יתכן והיו ביניהם יחסי תלות וכך הנטל המוטל על מבקש קיום הצוואה הוא גבוה יותר מאשר על המבקש לבטלה. לעומת זאת במקרה בו העדיף המצווה את אחד הילדים שטיפל בו בעוד האחרים לא , יצטרך בית המשפט לקבוע אם מדובר בהכרת תודה או בניצול מצב של תלות מוחלטת שיש בה כדי ביטול רצונו של המצווה ומילוי רצונו של אותו יורש ולאו דווקא רצון חופשי של המצווה.
חוק הירושה מורה על ארבעה סוגי צוואות:
- צוואה בכתב יד חייבת להכתב בכתב ידו של המצווה. אם מדובר בכתב יד שונה יהיה צורך להביא ראיות לכך שמדובר בכתב ידו של המנוח. לעתים די בתצהיר אדם המכיר את כתב ידו של המצווה, אולם אם קיימת מחלוקת על הצוואה יהיה צורך להצטייד בחוות דעת גרפולוגית
- צוואה ערוכה ומדפסת בכתב בפני שני עדים אשר אינם בעלי עניין או נהנים מהצוואה
- צוואה בפני נציגות של החוק ( שופט, דיין, נוטריון) . במקרים אלו יוודא נציג החוק לו הוגשה הצוואה, כי היא משקפת את כוונתו ואת רצונו של המצווה
- צוואה בעל-פה חייבת להינתן בפני שני עדים, במידה שהמצווה חושש כי הוא עומד למות בקרוב, ואכן התברר כי חששותיו התאמתו והוא נפטר חודש מיום הצוואה. רצוי כי אותם עדים לא יהיו בעלי עניין בצוואה. אם המצווה לא נפטר כעבור 30 יום שומה עליו לערוך צוואה חלופית.
מידע נוסף על ירושות וצוואות תוכלו למצוא באתר http://www.שדמי-ירושות.co.il/
